אין כמו פורים! כבר כתבתי כמה וכמה פעמים שפורים זה לגמרי החג שלי, ואין משהו שאני יותר נהנית ממנו מאשר לתכנן ולעצב תחפושות. במשך השנים, גם לפני שהבלוג היה קיים, הכנתי לעצמי ולסובבים אותי תחפושות.
Tag / DIY
יום המשפחה חל השנה ב-5.2, והורים וילדים רבים יחגגו אותו בגנים ובבתי הספר. בשבילי, היום הזה תמיד יהיה יום האם (או לפחות הוא יהיה כזה עד שיהיו לי ילדים בעצמי). האמת היא שאין כמו אמא שלי שתמיד דואגת לי, עוזרת ותומכת.
כבר הרבה זמן שיש לי את הפרויקט הזה בראש, אבל אף על פי שהוא ממש פשוט לקח לי זמן לשבת ולעשות אותו.
תמיד חלמתי שתהיה לי מיטה מלאה בכריות יפות בסגנונות שונים שיסתדרו יפה יפה ביחד.
לכובעים ולי יש יחסים אמביוולנטים – מצד אחד אני ממש אוהבת אותם, חושבת שהם יכולים לשדרג בקלות כל לוק והם הפתרון המושלם ל-bad hair day.
בטח נראה לך מוזר לחשוב בתחילת ינואר על פורים, שיחול רק עוד כמה חודשים. מדי שנה אני אומרת לעצמי: "יש עוד זמן", "מה, אני אזמין כבר עכשיו דברים לתחפושת?!". השנה החלטתי שלא עוד.
אחד הדברים שאנחנו הכי אוהבות בעובדה שהשנה האזרחית החדשה עוד רגע מתחילה הוא ההזדמנות שלנו לסכם את כל מה שעבר על הבלוג בשנה החולפת.
בעולם כל כך חומרני לפעמים טוב לעצור, לנשום רגע ולהשתמש במה שיש. אני מודה שגם אני הרבה פעמים נופלת וקונה הרבה דברים שאני לא צריכה, בעיקר לאור העובדה שבגדים ושטויות אחרות ממש לא חסרים לי בבית.
דצמבר הגיע, והוא נושא איתו רוחות של סוף שנה וריחות של סופגניות. מאיזה מחנה אתן? של אוהבי הסופגניות או של שונאיה? אני נמנעתי הרבה שנים מסופגניות, לא בגלל הקלוריות, אלא בגלל הטעם של השמן.
כבר סיפרתי לך בפוסט הקודם של חנוכיית העץ הכפרית שלי (תוכלי לראות אותו פה), שהשנה שנייה לפני החג עלו לי שני רעיונות לחנוכיות.
כל החודש האחרון ישבתי וחשבתי איזו חנוכייה אני אכין לחנוכה, אחד החגים האהובים עליי. ההשראה לא הגיעה, ובינתיים התחלנו להתקרב בצעדי ענק לחג שחל השנה כבר בתחילת דצמבר.
