בעולם כל כך חומרני לפעמים טוב לעצור, לנשום רגע ולהשתמש במה שיש. אני מודה שגם אני הרבה פעמים נופלת וקונה הרבה דברים שאני לא צריכה, בעיקר לאור העובדה שבגדים ושטויות אחרות ממש לא חסרים לי בבית.
Tag / עשי זאת בעצמך
דצמבר הגיע, והוא נושא איתו רוחות של סוף שנה וריחות של סופגניות. מאיזה מחנה אתן? של אוהבי הסופגניות או של שונאיה? אני נמנעתי הרבה שנים מסופגניות, לא בגלל הקלוריות, אלא בגלל הטעם של השמן.
כבר סיפרתי לך בפוסט הקודם של חנוכיית העץ הכפרית שלי (תוכלי לראות אותו פה), שהשנה שנייה לפני החג עלו לי שני רעיונות לחנוכיות.
כל החודש האחרון ישבתי וחשבתי איזו חנוכייה אני אכין לחנוכה, אחד החגים האהובים עליי. ההשראה לא הגיעה, ובינתיים התחלנו להתקרב בצעדי ענק לחג שחל השנה כבר בתחילת דצמבר.
בטח לא יפליא אתכן לשמוע שאנחנו מאוד אוהבות פרנזים, או בשמם העברי – גדילים. רובנו מכירות אותם משיעורי אמנות בבית הספר היסודי, אז היינו לוקחות חוטים של צמר והופכות אותם לפרנז עם ראש עגול וחוטים משתלשלים ממנו.
הסיפור על הג'ינס שקיצרתי ושדרגתי הוא משעשע על גבול המפתיע.
לפני כשנה זוהר (AKA בן הזוג) ערך סדר בארון והכניס לערמת ה"להעיף" ג'ינס ליוויס מקורי באורך הברכיים.
אחד האתגרים שהצבתי לעצמי בשנה שעברה היה ללמוד לרקום. בחוכמה רבה טפטפתי לאחים שלי את העניין, ובסופו של דבר קיבלתי מהם במתנה סדנת רקמה לכבוד יום הולדת 31 שלי. מאז אמנם עבר קצת זמן, אבל אני התמכרתי למלאכת היד הזאת.
אי שם בקיץ של שנה שעברה החלטתי שאני רוצה תיק קש. למה אתן שואלות? אני פשוט חושבת שקש הוא חומר מהמם לתיקים והוא מושלם לאווירה קיצית.
צביעת בדים – אחד הדברים שאני הכי אוהבת. בטח עכשיו את שואלת את עצמך למה אני אוהבת צביעת בדים, או מה כל כך מיוחד בזה.
זהו, פסח כבר מאחורינו, ואני מנסה לעכל שהחג והחופש נגמרו כל כך מהר. החגים שלנו תמיד כוללים הרבה ארוחות, אבל אצל כל מי שנמצא בזוגיות הארוחות האלה מוכפלות. הרי יש את הצד שלו ויש את הצד שלה, וכולם רוצים שנחגוג ביחד איתם.
