רצה המקרה, ובורכתי בשני אחיינים קטנים ומהממים. אממה, אמא שלהם קצת פחות בקטע של יצירה לעומת אחותה, וקורה לפעמים שהיא מבקשת ממני לעזור לה בנושא. הפעם קיבלתי הודעה שהגננת ביקשה להכין עם הילדים חנוכייה, ובבקשה תגיעי לעזור.
Author / נילי
אני בכלל אדם של עגילים. הרגע שבו הבנתי שאני יכולה לענוד עגילים בלי לחשוש מדלקות היה אחד הרגעים המאושרים בחיי.
נכון, לצערנו הרב הגשם עוד לא ממש הגיע (מישהו יודע איפה הוא מסתתר?), אבל כבר התחיל להיות ממש קר, וזאת סיבה מצוינת לעדכן את רשימת המחממים החורפיים הרשמיים שלנו.
בסוף אוקטובר החלטתי לטוס לפריז לסוף שבוע ארוך, לצאת קצת מהשגרה ולנפוש מהעבודה.
מכירות את זה שאתן רואות משהו, נדלקות עליו והראש שלכן ישר מתחיל לעבוד בניסיון להבין איך, לעזאזל, אני משחזרת את יצירת המופת הזאת – אבל בדרך שמתאימה לי?
אז ככה עם השרשרת הזאת.
סוכת-המרפסת שלי לא הסכימה להסתפק בקישוט אחד בלבד (את הקישוט הקודם תוכלו לראות בפוסט הזה), ולכן החלטתי להעניק לה גם שרשרת. אבל לא מדובר בשרשרת הרגילה (והאהובה) של לולאות מחוברות ביחד, אלא בשרשרת פרנזים משודרגת.
איכשהו אף פעם לא ייחסו במשפחה שלי חשיבות רבה לחג סוכות. אני לא ממש יודעת למה, אולי בגלל שהוא מגיע אחרי כל הסטרס של ראש השנה והמשפחתיות שלו ושל יום כיפור, אבל החג הזה לא קיבל אצלנו את הכבוד שמגיע לו.
אחד הדברים שאני הכי אוהבת בראש השנה הוא להכין כרטיסי ברכה ולשלוח אותם בדואר לכל חבריי. כבר שנים אני שולחת כל שנה כרטיסי ברכה, ותמיד מי שהברכה שלו מתעכבת (מנפלאות הדואר…) שואל אותי: "אבל איפה הברכה שלי?!?!!?" בטון נעלב.
כמעט כל מי שמכיר אותי יודע שאני בן אדם שאוהב לאגור. אבל לא סתם לאגור – לאגור חומרי יצירה. חומרי היצירה שלי לא חייבים להיות מדבקות, וואשי טייפ וחותמות, הם יכולים להיות גם קופסאות של קורנפלקס, גלילי נייר וצנצנות קפה.
בשבוע שעבר סיפרנו לכם שביקרנו בתערוכת עיצוב נפלאה לבעלי חנויות, והראינו לכם חלק מהמוצרים שאהבנו במיוחד. תוכלו להיזכר בחלק הראשון של התערוכה ממש כאן.
