טיולים

הרהורים על חופשה באירופה

לפני כמה חודשים הייתי בחופשה בצפון איטליה. חוץ מזה שהיה כיף ומדהים ונהדר (כי איך יכול להיות אחרת כשאתה בחופש) – היה גם קצת קשה לפעמים. הנה כמה דברים שחשבתי לעצמי בזמן החופש.

 

✨ דבר ראשון, תזכורת לעצמי: אם כבר הגדלת לעשות והבאת תכשירים לשיער, אנא ממך, השתמשי בהם. השילוב של רוח אירופית ושיער מתולתל לא עושה עמך חסד, אז אם את רוצה להימנע מלהיראות כמו דוד בן-גוריון בכל התמונות – תפני לעניין כמה דקות בבוקר ואל תגידי "יהיה בסדר". כי לא יהיה.

✨ אני לעולם לא אבין איך זה שהאירופאים כל כך מתוקתקים כל הזמן. איך הם יודעים מתי לקחת מעיל ומתי חולצה קצרה? איך זה הגיוני שאני סוחבת איתי מיליון דברים ונראית כמו הצרות שלי, והם תמיד ייראו מבריקים ומצוחצחים? אני מתחננת, בבקשה תגלו לי איפה אתם מסתירים את המעיל מהבוקר! לאן הוא נעלם כשיוצאת השמש, לאן???

✨ עיר אירופית עם בחורות דקיקות, העייפות המצטברת מהטיול ונעלי ספורט (ולא לשכוח את עניין השיער) תמיד יגרמו לכן להרגיש כמו הגרסה הכי גרועה של עצמכן. וכן, ככל הנראה את נראית ישראלית. וזה לא חשוב אם את לובשת זארה, H&M או קסטרו – ישראלים אחרים יזהו אותך בכל מצב.

✨ זכרו תמיד: לא חשוב אם תהיו בעיירה שכוחת אל שכל מניין תושביה עומד על שלושה אנשים – כנראה תמצאו שם גם ישראלי. אז עשו לעצמכן טובה ואל תביעו את *כל* המחשבות שלכן בקול. אופס.

✨ כבר במפגש הראשון שלנו עם נותני שירות איטלקים התברר לנו שהם לא עם סבלני במיוחד (סליחה). אם הם יטיחו את הצלחת על השולחן במסעדה ולא על הראש שלכן, אתן צריכות להגיד תודה ולהמשיך לחייך.

✨ כמו כן, למה אתם ממשיכים לדבר איתי איטלקית אחרי שכבר הבנתם שאין לי מושג על מה אתם מדברים? כן פקיד במלון שהתחיל לדבר איתנו באנגלית ומיד אחרי זה עבר למשפטים שלמים באיטלקית למרות שבהינו בך בעיני עגל – אני מדברת גם עליך.

✨ ועוד בענייני מלון – לא איטלקים יקרים, אני לא רוצה סבון שמשמש גם לידיים, גם לגוף וגם לשיער! הבו לי שמפו! השיער שלי סובל מספיק גם בלי הסבון העצוב שלכם. נ"ב – גם מרכך הוא לא מילה גסה.

✨ כן, השיער שלי העסיק אותי הרבה בטיול הזה. ככה זה כשאיטלקיות חלקות שיער מנפנפות את השיער המושלם שלהן מולך.

✨ אמנם היינו באיטליה, אבל גם גרמנים נפשו סביבנו. ואני לא יודעת אם זאת רק אני, אבל בכל פעם שעובר לידי גרמני, אני לא מצליחה שלא לחשוב: אז מה אבא שלך עשה במלחמה? (או סבא, זה תלוי גיל כמובן).

✨ נסיעה ברכבת באירופה תמיד תלווה אצלי בהחסרת פעימה קטנה.

✨ עצה חשובה: אם במקרה אתן רואות שלט של פיצרייה וגם פנסים סיניים לידו – תחשדו. אחרת תמצאו את עצמכן יושבות לבד בפיצרייה נטולת פיצה, כששלושה עובדים משועממים בוהים בכן.

✨ שירותים בתחנה המרכזית, ולא חשוב באיזו ארץ, הם תמיד חוויה פחות נעימה. אבל לדרוש ממני לשלם אירו על הזכות להשתמש בשירותים המטונפים שלכם? ועוד אין שם נייר טואלט? באמת – Haven't the Jewish people suffered enough?

✨ מישהו מוכן להסביר לי למה אנשים מוכנים לקנות את הזכות להאכיל יונים בזמן שהן יושבות להם על הידיים? להזכיר לכם שמדובר בציפורים נגועות מחלות שאתמול גירשתם בקללות מהמרפסת?

✨ ועוד בעניין העכברושים עם הכנפיים האלה, איך זה הגיוני שבארץ הן מתעופפות מכל הנפת יד, ובאירופה הן נשארות דוממות גם אם רצים לעברן? מה מאכילים אותן שם? אה, כן, תירס מידיים של אנשים. הו, הצמרמורת.

✨ אם אתן מעבירות את המצלמה למישהו שלא ממש יודע לצלם במצב ידני, זה לא יעזור אם כל הפרמטרים שלה מכוונים. אתן צריכות לוודא שהוא יודע איך עושים פוקוס, אחרת תמצאו את עצמכן מול ערמת תמונות שהרקע שלהן אמנם מפוקס, אבל אתן פחות. או שתעבירו למצב אוטומטי, זה יכול למנוע הרבה דמעות.

✨ עם זאת, אם המישהו הזה מוכן גם לצלם אתכן (והאיכות לא משנה כרגע), וגם לרוץ איתכן מיוזמתו עם גביע גלידה ביד, כדי שתוכלו לתפוס את הרקע המתאים לצילום לפני שהגלידה תימס, כדאי לכן לשמור אותו. זאת אהבה אמיתית.

✨ הטיסה חזרה לארץ תמיד תהיה מרירה, עייפה ועצבנית. תוסיפו לזה קונקשן בקייב ותקבלו התמוטטות עצבים קלה משולבת בהתקף רעב לאוכל של מטוסים. לא ברור.

✨ תמיד החזרה לארץ תהיה מעין תמהיל לא ברור של עצב ושמחה. כי תמיד כיף לחזור הביתה, אבל בחו"ל הייאוש יותר נוח.

ועד לפעם הבאה – טיסה נעימה! 

השאירי תגובה

אני לא רובוט :) *

רוצה להישאר מעודכנת?