DIY טיולים

איסלנד – מדינת הצמר והסריגה

בשנים האחרונות, עוד לפני פתיחת הבלוג, אני מנסה לשלב בכל הטיולים שלי בחו"ל (ואפילו בתקופה שגרתי בסין) משהו יצירתי שקשור למקום. "משהו יצירתי" נשמע מושג עמום ומאוד רחב, אבל זה פשוט מה שהוא. נסיעה לחו"ל תמיד מזמנת לי מחקר, ואני תמיד בודקת איזה תחום יצירה ומלאכת יד אותה מדינה או עיר מתמחה בו.בתקופה שגרתי בסין למשל לקחתי כמה שיעורים בקליגרפיה סינית, וביפן נהנינו לחקור את אומנות צביעת הבדים – השיבורי.

לפני הנסיעה החלומית שלנו לאיסלנד התחלתי לעשות שיעורי בית, ולא רק על מסלול הטיול. מהר מאוד גיליתי שאיסלנד היא ממלכת סריגה ומלאה בחנויות צמר בכל כפר ועיר. אגב, כשאני אומרת כפר הרבה פעמים מדובר בסך הכל ב-5 בתים. ככה זה במדינה עם מניין תושבים של 330 אלף, כש-220 אלף מתוכם גרים בעיר הבירה, ריקיוויק, וכל השאר פזורים בהיקפו של האי.

בגלל הלו"ז הצפוף והטיול המעגלי שעשינו באי, הגעתי מראש עם רשימה של חנויות ומפעלי אריגה הפזורים ברחבי האי. לא ידעתי למה לצפות וכל יום כשהתקרבנו לנקודה שרשמתי לעצמי, תכננו את הלו"ז כך שיהיה מספיק זמן לבדיקת החנויות והמפעלים האלה ושיטוט בהם.

מרגע הנחיתה באיסלנד, הבנתי תוך שתי שניות מדוע מצאתי כל כך הרבה מידע על צמר וסריגים באינטרנט בעבודת המחקר שלי. באיסלנד יש כמות מ-ט-ו-ר-פ-ת של כבשים. אמנם לא ביקרתי (עדיין) בניו-זילנד, שעליה אני יודעת שאומרים שהיא ארץ הכבשים, אבל נראה לי שמצאנו מתחרה רצינית – ממש תחרות אי באי. בכל רחבי האי, גם כשטיילנו, טיפסנו והלכנו במסלולים נתקלנו בכבשים החמודות האלה משוטטות להן בחופשיות ונהנות מאכילת הדשא הירוק. מיד המצלמה נשלפה וכל כבשה שהייתה מספיק קרובה אליי זכתה לבוק. כמה שהן חמודות ופוטוגניות! בשלב מסוים תהינו לעצמנו האם הן שייכות למישהו כי מצאנו אותן בכל חור נידח באי הרחק מהבתים. בשיחה קצרה עם מדריכה מקומית נאמר לנו שכמובן הן שייכות למישהו. אני תוהה לעצמי עד היום איך האיסלנדים מוצאים את הכבשים שלהם במרחקים האלה.

עבודת המחקר שלי הביאה אותי ל-3 וחצי מקומות ברחבי האי (ותכף תבינו למה חצי). על נקודה נוספת שמצאתי בעיר הבירה החלטתי לוותר בסופו של דבר. גם בגלל מחסור של מקום בתיק גב לפקעת צמר נוספת, וגם כי זוהר מיצה את עניין חנויות הצמר. אני מודה שאחרי כמה חנויות הכל נראה אותו דבר. אם תלכו רק למפעל אחד של צמר, אני חייבת להמליץ על ה-LOPI wool.

המפעל הראשון שעצרנו בו במהלך הטיול היה בעיירה Vík בדרום האי. למעשה, השם האיסלנדי שהיה בידי, Víkurprjón, הביא אותנו לחנות המפעל, חנות ענקית וחדשה של המותג של Icewear הנמצאת בסמוך לתחת הדלק שבעיירה.
Icewear הוא מותג של בגדים סרוגים (כובעים, שמיכות, בגדים ועוד) ובגדי חורף איכותיים. בהמשך הטיול ראינו את המותג הזה במגוון חנויות ברחבי האי. למי שתוהה המחירים יקרים. בכלל, איסלנד היא מדינה לא זולה וכשמדובר בסריגים שהם 100% צמר המחירים בהתאם.

הכניסה לחנות היפה הבטיחה סיור במפעל. הסתובבתי לא מעט בחנות כדי לגלות שהסיור במפעל הוא בעצם הצצה דרך חלונות מהקומה השנייה למפעל שנמצא בקומת הקרקע. לא רק שהתאכזבתי מההגדרה "סיור", אלא כשהגענו לא הייתה נפש חיה במפעל וכל מה שראינו היו מכונות עומדות שוממות. זוג תיירים שהיה לצידנו וגם קיווה לראות הצצה לתהליך הכנת הסריגים השונים, נראה מאוכזב גם הוא. אבל בהתאם לחנות שמוכרת בגדים סרוגים נתקלתי לראשונה בטיול בפקעות הצמר האיסלנדי, שהאיסלנדים כה מתגאים בהן. מגוון הצבעים והסוגים של הצמר היה משגע ופיצה על הכל.

המשך הטיול שלנו הביא אותנו לחוויה שקראתי עליה בעבודת המחקר שלי על איסלנד, אבל לראות אותה במו עיניי היה חוויה אחרת לגמרי. איסלנדים הם חובבי סריגה מושבעים, ואפילו בסופר שלהם תמצאו מגוון ענק של פקעות צמר וסוגי מסרגות שונים. תתארו לעצמכן להיכנס לשופרסל ולמצוא אזור שלם של מסרגות ופקעות צמר בצבעים ובסוגים שונים. לא הצלחתי לעמוד בפיתוי וקניתי לי כמה פקעות. בסופו של דבר, חוץ מקנייה של אוכל יצאנו גם עם כמה פקעות צמר יפות.

צמר בסופר Nettó בעיירה Höfn הנמצאת בדרום-מערב האי.

גולת הכותרת בניסיון שלי להתחקות אחרי מפעלי הצמר באיסלנד הגיעה כשהגענו לצפון-מערב האי, לעיירה בשם Hvammstangi. עיירה הזאת נמצאים המפעל וחנות המפעל של KIDKA. אגב, מי שרוצה לראות כלבי ים יש שם גם נקודת תצפית מעולה. שימו לב שאזור הצפון הפכפך מאוד במזג האוויר שלו. כשהגענו לעיירה "זכינו" ליום עם רוחות משוגעות וכלבי הים העדיפו להסתתר בתוך הים. תכלס, צודקים.

הכניסה לחנות המפעל הייתה מלאה במגוון בגדים סרוגים מצמר מלא בסגנון נורדי-איסלנדי מוחלט מצמר מלא. מהחנות נכנסנו למפעל עצמו, והפעם הצלחנו להסתובב בין המכונות השונות ולהתרשם מהעשייה. גם כאן היה לנו חצי מזל כיוון שהגענו בסופ"ש ולא עבדו במפעל. בכל זאת יכולנו לראות מוצרים באמצע תהליך העשייה (המרשים במיוחד היה התהליך של הכנת השמיכות), להתרשם מהמפעל וממכונות הסריגה שבו, ולקבל הצצה קטנה לפריטים שיישלחו לחנויות ברחבי האי ויימכרו בהן.

מפקעות הצמר האלו יוצאת…

שמיכה של פינגווינים!

גזרות לבגדים:

אביזרים משלימים לסוודרים וקרדיגנים:

כובעי צמר רגע לפני התפירה הסופית וחיבור הפינות בקודקוד הראש:

מבט כללי על המפעל:

לקראת סיום הטיול הגענו לעיירה צמודה לעיר הבירה, ריקיוויק, בשם Mosfellsbær. שם חיכתה לנו אחת מחנויות הצמר המפורסמות ביותר באיסלנד – Álafoss. זו חנות גדולה ומרשימה שכוללת מזכרות תיירותיות לצד מגוון רחב של סוגי צמר שונים, חלקם מיובאים מדנמרק ונורווגיה, והרוב מתוצרת מקומית.

בחנות למדנו שאיסוף הצמר וניקויו נעשים בעיירה בצפון בשם Blönduós. שם הצמר משונע דרומה למפעל Ístex שבעיירה, שם מנפים, צובעים אותו ומגלגלים אותו לפקעות הצמר שאנחנו מכירים מהחנויות. במפעל מיוצרים סוגי צמר שונים בהתאם למשקל שלהם ולהרכבם (חלקם מצמר מלא וחלקם משולבים עם ניילון).

התלהבנו במיוחד מהערכות המוכנות להכנת סוודרים שכוללות צמר והוראות, וממבחר ספרי לימוד הסריגה שהיו בחנות. גם בגזרת האביזרים המשלימים, כמו כפתורים שונים, נדמה שחשבו על הכל ולא פספסו דבר.

מובן שלאורך הטיול קניתי כמה פקעות צמר בצבעים מיוחדים, ואני מתכננת להכין איתן משהו לבית. כרגע יש לי רעיון כללי ואני מקווה שאצליח לעשות אותו בקרוב.

לטובת מי שטסה בקרוב לאיסלנד אציין שבריקיוויק מצאתי חנות מומלצת לצמר בשם Storkurinn. בשלב הזה של הטיול היינו די רוויים מהצמר, אז החלטתי לוותר עליה ולחסוך לזוהר כאב ראש 😂. אבל למי שמחפשת חנות צמר בעיר, נשמע שזאת חנות ממש טובה ומקצועית.

השאירי תגובה

אני לא רובוט :) *