לייף סטייל

חודש המודעות לסרטן השד

בתור בלוגריות תמיד יש לנו את ההתלבטות הזאת: האם לכתוב רק על הדברים היפים בחיים, על טיולים בחו"ל, זוגיות מוצלחת, שופינג, בתים יפים, או שאפשר לפעמים להזכיר גם צדדים אחרים של החיים? שלא תביני אותנו לא נכון, אנחנו מאוד אוהבות את הצד של "החיים היפים", גם אצלנו בבלוג וגם אצל אחרים, אבל לפעמים בא לנו להפנות זרקור גם לרגעים האלה שהדברים לא הולכים כמו שצריך או כמו שחשבנו שהם יהיו, ולדבר על אספקטים שהם פחות נוצצים ומנצנצים.

בסופו של דבר, מאחורי הבלוג אנחנו שתי נשים: נילי ואני. שתינו חצינו את גיל 30, ולשתינו מאוד חשוב לדבר על נושאים נשיים יותר, גם אם הם לפעמים פחות נוצצים ונעימים. אחד מהנושאים האלה הוא סרטן השד, שהחודש הוא חודש המודעות אליו. ואף על פי שההתלבטות בנוגע לנושאים "פחות נעימים" עדיין קיימת, החלטנו שאם יש לנו אפשרות, קטנה ככל שתהיה, להעלות את המודעות שלך בנוגע לבדיקה פשוטה שיכולה להציל את החיים שלך – אנחנו ניקח אותה בשתי ידיים.

ואם לאמ;לק רגע את כל הפוסט: פשוט לכי להיבדק.

בתור נשים אנחנו חייבות לדאוג לעצמנו. את מעל גיל 30? תקבעי פגישה לכירורג או כירורגית שד. אף אחד לא יעשה את זה עבורך. שתינו נבדקות כבר כמה שנים, ולהגיד לך את האמת – אם היינו יודעות כמה הבדיקה הזאת פשוטה היינו הולכות להיבדק עוד לפני שחצינו את קו ה-30. למה זה כל כך חשוב? ובכן, ככל שהמחלה מאובחנת בשלבים המוקדמים שלה עולים סיכויי הריפוי לכ-90% ואפילו יותר (מתוך האתר של האגודה למלחמה בסרטן). לא יודעת לאיזה כירורג שד ללכת? אם את שייכת לקופת חולים כללית או למכבי יש לנו המלצות לרופאים מצוינים! רק תשלחי לנו הודעה ואנחנו ממש ממש נשמח להפנות אותך אליהם (אפשר במייל שלנו או בהודעה פרטית באינסטגרם/פייסבוק). אם את פחות מרגישה בנוח עם בדיקה של רופא גבר, תמיד יש אפשרות להתקשר למוקד של הקופה ולבקש הפניה לרופאה. העיקר, שוב, שפשוט תלכי להיבדק.

קופת חולים כללית – *2700
קופת חולים מכבי – *3555
קופת חולים מאוחדת – *3833
קופת חולים לאומית – 1-700-507-507

שנייה שאת מתחילה לקרוא את המשך הפוסט אני רק רוצה להרגיע שהכל אצלי בסדר, חמסה חמסה.

לפני כשנה וחצי-שנתיים ביקשתי מאחותי המלצה לכירורג/ית שד, שמיד המליצה לי על הרופאה שהיא הולכת אליה. למזלי הרופאה בדיוק חזרה מחופשת לידה, וכיוון שרוב הנשים שטופלו אצלה עדיין לא ידעו שהיא חזרה לעבודה, הצלחתי לקבוע אליה תור ממש מהיום להיום. חשבתי שאני מגיעה לעוד בדיקה שגרתית והייתי רגועה שהכל יצא תקין. אני בודקת את עצמי לבד מדי פעם, ואף פעם לא הרגשתי גוש או משהו מעורר חשד.

הגעתי לבדיקה, ובזמן שאני שוכבת על המיטה והרופאה בודקת אותי, היא עוצרת לרגע ומציינת שמצאה משהו. בעוד אני מרגישה את הלחץ מזדחל לי במעלה הגרון היא לקחה את היד שלי והניחה אותה באזור הגוש. איך לא הרגשתי את זה? שאלתי את עצמי. ובכן – אני פה לומר לך כי בדיוק בשביל זה הולכים לרופא מומחה לבדיקה ולא מסתמכים רק על בדיקה עצמית. הרופאה התחילה להרגיע אותי שכנראה זה כלום וככל הנראה הגוש ייעלם עד שיחזרו תוצאות האולטרה סאונד שאליו היא הפנתה אותי. אבל זה לא קרה.

לפני שנמשיך טיפ קטן ממני: כל מי שיש לה רקמת שד צפופה, כלומר חזה קטן, תתעקשו על אולטרה סאונד!

עד שהגעתי לבדיקת האולטרה סאונד עברו כמה שבועות. נפלתי על תקופת חגים ונאלצתי להמתין, מה שלא הוסיף ללחץ שכבר התחיל להצטבר. אני נכנסת לבדיקה. הטכנאית עושה את עבודתה ואני מגלה שלא מדובר בגוש אחד אלא בכמה גושים. שוק. הטכנאית לא אומרת שום דבר, ואני צריכה להמתין לתוצאות מהרופא. שוב אני מוצאת את עצמי מחכה, ממתינה לתוצאות ומנסה להמשיך לתפקד בחיי היום-יום.

התוצאות מגיעות. צריך לעשות ביופסיה. ביופסיה? אני? באיזה קטע? מיד אני מתקשרת להתייעץ עם המשפחה ומנסה להבין מה פשר התוצאות שקיבלתי ומה צריך לעשות. התשובה היא ברורה: לקבוע בהקדם תור לביופסיה. נשמע פשוט, אבל בסערת הרגשות שהייתי בה פשוט לא הצלחתי לתפקד. הרופאה מתקשרת ומציינת שנצטרך לדגום את הגוש. באותה נשימה היא מרגיעה, ואומרת שרוב הסיכויים לא מדובר במשהו שצריך להילחץ ממנו. אני מנסה לשמור את הקול הזה בתוך הראש שלי ולהגיד שהכל יהיה בסדר – אבל אני רוצה לראות תוצאות! עד אז אני לא אצליח להירגע.

ושוב, צריך להזמין בדיקה. ולהתמודד עם הלחץ של הפרוצדורה המלחיצה הזאת. אני, שלא דורכת בבתי חולים, שבקושי חולה בשפעת, בלי שום רקע משפחתי. מה לי ולזה? היום של הביופסיה מגיע. למזלי אני נופלת על רופאה ואחות מקסימות שמרגיעות ומסבירות לי הכל על התהליך. עושים הרדמה מקומית, חותכים עם אזמל (כמעט התעלפתי וככל הנראה מחצתי לאחות את היד קצת יותר מדי) ומתחילים לדגום את הגוש כמה פעמים. התהליך היה מורט עצבים, אף על פי שהוא לא ממש כאב (אם יש לך רקמת שד צפופה כדאי שתדעי שהוא קצת יותר יכאב).

וממתינים לתוצאות. תודה לאל – הכל תקין! איזו אנחת רווחה. בתקופה שאחרי הבדיקה חזרתי עוד פעמיים לביקורת, אבל חמסה חמסה הכל היום בסדר. מאז אני מגיעה לבדיקה פעם בשנה (למען האמת, יש לי בדיקה עוד שבועיים), ומה שבטוח – אני תמיד מבקשת גם בדיקת אולטרה סאונד כדי להיות שקטה.

לעוד פרטים ומידע אנחנו ממליצות להיכנס לאתר של האגודה למלחמה בסרטן.

אל תקלי ראש, תקבעי תור לרופא/ה ולכי להיבדק.

Write a comment

אני לא רובוט :) *

אוהבת יצירה, לייף סטייל וטיולים?

אם התשובה היא כן, כנראה תאהבי גם את הניוזלטר שלנו שמלא בהשראה, נצנצים, הטבות שוות ותוכן מיוחד שאנחנו שולחות רק למנויות הניוזלטר*

* בלי ספאם, מבטיחות