תמיד לפני חגים או אירועים מיוחדים אנחנו חושבות מה נעשה הפעם בבלוג.
מתוך תפירה ורקמה
רקמה היא מבחינתי גילוי די חדש. תמיד פחדתי לגעת בחוט ובמחט, מחשש שלא יצא ממה שאעשה משהו סביר. בסופו של דבר התחלתי להיכנס לעולם הזה – וגיליתי עולם חדש ומופלא.
מעשה בגופייה שהוצאה מארון הבגדים והונחה בצד למסירה (למעשה, היא הונחה ממש ליד החולצה הזאת). רגע לפני ששקית הבגדים שהיא הייתה בה נמסרה, היא הצליחה לחזור לארון הבגדים, הפעם בתור קרופ טופ.
כשקיבלתי את תיק הבד הזה לא ממש ידעתי מה אעשה איתו. ידעתי שארצה לשדרג אותו באיזשהי דרך, אבל איזו? היו לי הרבה רעיונות, לצייר עליו, להחתים אותו בחותמות או אפילו לרקום עליו.
הרעיון של הפלייסמט הטרופי לא התחיל בכלל בתור פלייסמט לשולחן החג. רציתי להכין בעצמי פלייסמט, והתחלתי לחפש רעיונות בפינטסרט. אבל הפעם פינטרסט אכזב אותי לחלוטין, ולא מצאתי שם את ההשראה שחיפשתי.
אז התחלתי לחשוב מה באמת בא לי.
לפני כשנתיים התחלתי לפתח תחביב חדש: רקמה. עד אז אף פעם לא רקמתי באמת. הפעם היחידה שרקמתי הייתה בשיעור מלאכת יד בכיתה ז, וגם אז לא באמת למדנו לרקום.
עכשיו, אחרי שסיכמנו שפורים הוא החג החביב עלינו, ואחרי שהראינו לכן איך להכין אוזני ארנב חמודות, הגיע תורן של אוזני השועל. אוזני השועל האלה פשוטות אבל כל כך יפות, ובהחלט ייתכן שהן יגנבו לכן את ההצגה גם אם השקעתן בלבוש מיוחד.
אין כמו פורים, הוא מוציא מכולנו את הרוח היצירתית שלנו ומאפשר לנו לחשוב על רעיונות נהדרים וקסומים, ואז גם לממש אותם.
את התחתיות האלה אני מכינה כבר שנים והן לעולם לא מאכזבות אותי – הן קלות להכנה אבל נראות נהדר ומחזיקות הרבה זמן (כולל מעברי דירה והתעללות חתולית).
