אם תשאלי אותי אז אני די שמחה שהקיץ הגיע, במיוחד בשלב שאנחנו נמצאים בו עכשיו, כשהוא עוד נסבל. כיף ללכת לים כי חם, אבל לא מדי. הלחות לא בשיאה, אין מדוזות בים ועוד אפשרי להסתובב בחוץ.
מתוך לייף סטייל
אני לא מאמינה שבזמן הזה לפני שנה ישבנו כולנו מול הטלוויזיה, כססנו ציפורניים וחיכינו במתח כדי לגלות אם נטע תביא את האירוויזיון לארץ.
זה לא סוד שנילי ואני חובבות צמחי בית. בעוד נילי (וזוהר) דואגים להחיות לי אותם, נילי מטפחת בביתה פינות ירוקות רבות לתפארת ולגאוות אמה.
בשנה האחרונה אוסף הצמחים שלי הכפיל, ואולי אפילו שילש את עצמו – והכל בזכות השרשה. מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד הייתה לי חיבה לצמחים, כיאה לבת של בעלת משתלה.
בכל שנה יש כאלה שישאלו: "מה לעזאזל קונים במתנה לחג?!". גם אני שואלת הרבה פעמים את השאלה הזאת, ושוברת את הראש מה להביא.
חודש אפריל הגיע והוא נושא איתו הבטחה לאביב, לשמש ולחופשת פסח ארוכה. חוץ מכל אלה, אפריל הוא גם החודש של החתונה שלי, שמתקיימת ביום שישי השבוע! אין לי מושג איך זה קרה, אבל ממש בעוד כמה ימים אני אהיה אישה נשואה.
קש, קש, קש, כמה שאני אוהבת פריטים מקש!
יש משהו בחומר גלם הזה שמעניק לבית אווירה בוהמית וקיצית גם יחד, ואני פשוט אוהבת אותו. כמעט ולא שמנו לב אבל פסח עוד רגע מגיע, מה שאומר שגם הקיץ מתקרב.
כל מי שעוקבת אחרינו בבלוג או ברשתות החברתיות בטח כבר יודעת שאני מתחתנת בקרוב (עוד שבוע ויומיים אבל מי סופר). ההתרגשות בשיאה, ואיתה גם הלחץ, אף על פי שכל הדברים הגדולים כבר סגורים. אולם – יש. רב – יש.
לפני כמה חודשים חברה טובה (שגם תופיע בהמשך הפוסט) שאלה אותי: "תגידי, מה זה להיות פמיניסטית בעינייך?". השאלה הזאת תפסה אותי די בהפתעה, אף על פי שבמהלך השנים אני מודה ומתוודה שעלו בי שאלות דומות.
השבוע האחרון היה אמנם רווי גשמים וקור, אבל לוח השנה מראה לנו שאנחנו כבר בחודש מרץ האביבי. התקופה הזאת היא אחת האהובות עליי, ולכן זה רק היה הגיוני שהחתונה שלי תהיה בחודשים האלה – בעוד חודש למען האמת.
