כאן בבלוג אנחנו מאוד אוהבות חגים, ובפרט את חג שבועות. יש משהו ממש יפה בחג הזה שמלא בלבן, בפרחים ובאווירה קיצית וכיפית.
מתוך חגים ומועדים
פסח תמיד מעורר בי רגשות אמביוולנטים. מצד אחד אני מאוהבת בתקופה הזאת של השנה: הכל פורח, צבעוני ויפהפה, וגם החרציות שאני כה אוהבת פורחות במלוא עוצמתן.
שמחה רבה, שמחה רבה, אביב הגיע פסח בא! פסח – כמה חיכיתי לך! קצת חופש, זמן לטייל, ליהנות מהפריחה, ארוחות משפחתיות משובחות וקצת זמן לקחת אוויר ובעיקר לנוח.
בכל שנה יש כאלה שישאלו: "מה לעזאזל קונים במתנה לחג?!". גם אני שואלת הרבה פעמים את השאלה הזאת, ושוברת את הראש מה להביא.
עוד שבוע בדיוק ופורים פה, יאיי! גם את מאוהבות החג? כי אני כבר שבועיים בטירוף, מחפשת מסיבות ללכת אליהן, תוהה לעצמי למה סאנסה תתחפש השנה (שנה שעברה היא הייתה סושי הורס) ולמה אני וזוהר נתחפש מכל התחפושות שצברתי השנה בבית.
אמאל'ה – איך זה שכבר תכף פורים? אין ספק שפורים הוא אחד החגים האהובים עליי, והוא זה שמסמן שאנחנו רגע לפני חופשת פסח הארוכה והמיוחלת. באופן אישי אני מאוהבת באווירה שיש ברחובות בתקופה הזאת.
השבוע האחרון היה אמנם רווי גשמים וקור, אבל לוח השנה מראה לנו שאנחנו כבר בחודש מרץ האביבי. התקופה הזאת היא אחת האהובות עליי, ולכן זה רק היה הגיוני שהחתונה שלי תהיה בחודשים האלה – בעוד חודש למען האמת.
אין כמו פורים! כבר כתבתי כמה וכמה פעמים שפורים זה לגמרי החג שלי, ואין משהו שאני יותר נהנית ממנו מאשר לתכנן ולעצב תחפושות. במשך השנים, גם לפני שהבלוג היה קיים, הכנתי לעצמי ולסובבים אותי תחפושות.
יום המשפחה חל השנה ב-5.2, והורים וילדים רבים יחגגו אותו בגנים ובבתי הספר. בשבילי, היום הזה תמיד יהיה יום האם (או לפחות הוא יהיה כזה עד שיהיו לי ילדים בעצמי). האמת היא שאין כמו אמא שלי שתמיד דואגת לי, עוזרת ותומכת.
בטח נראה לך מוזר לחשוב בתחילת ינואר על פורים, שיחול רק עוד כמה חודשים. מדי שנה אני אומרת לעצמי: "יש עוד זמן", "מה, אני אזמין כבר עכשיו דברים לתחפושת?!". השנה החלטתי שלא עוד.
